פסק-דין בתיק ת"א 20891-08

1.         התביעה שבפני היא תביעה בעילה חוזית, למתן צו עשה המורה לנתבעים להשלים את רישום הבית המצוי ברח' שבזי 30 בירושלים (להלן - "הבניין") כבית משותף ולדאוג לרישום זכויותיו של התובע בדירה בלשכת רישום המקרקעין (להלן-"ביצוע הרישום") , אותה רכש מהנתבעים, בשנת 1998. בנוסף, ביקש התובע סעד כספי, לחיוב הנתבעים בפיצוי מוסכם בגין הפרת הסכם המכר באי ביצוע הרישום עד היום.

    טענות הצדדים:

2.     ביום 22/10/98 נחתם הסכם מכר בין התובע לנתבעים (נספח א' לכתב התביעה, להלן-"ההסכם") לפיו רכש התובע דירה בבניין, הידועה כחלקות 201 ו- 202 בגוש 30109 ספר 1015 דף 6883 (להלן - "הדירה").

            לטענת התובע, הנתבעים הפרו את ההסכם בשל מחדלים חמורים מצדם לאורך זמן משלא מילאו אחר התחייבויותיהם על פי ההסכם לבצע את הרישום כאמור בהסכם: "לעשות כמיטב יכולתו (המוכר-מ.ל.) על מנת לרשום את הבניין כבית משותף על פי חוק המקרקעין בתוך 12 (שנים עשר) חודשים ממועד חתימת על ההסכם... ולרשום את הבעלות בדירה ע"ש הקונה... בתוך 90 (תשעים) יום ממועד רישום הדירה כיחידה נפרדת בפנקסי המקרקעין כשהיא נקיה מכל חוב, שעבוד, עיקול.." (ראו במבוא להסכם ובסעיפים 6.א. ו-6.ב.).

            פניותיו אל הנתבעים, חדשות לבקרים במשך שנים לא הועילו.

            מכאן, התביעה למתן צווי עשה ולסעד כספי לתשלום פיצוי מוסכם משהופר ההסכם.

  3.       הנתבעים, הודו כי טרם בוצע הרישום אך טענו כי התובע, אחראי גם הוא לעיכוב ברישום בשל עבירות בניה בדירתו מעבר ובנוסף לעבירות בנייה אחרות בבניין. לטענתם, הם פעלו לבצוע הרישום ולא ישבו באפס מעשה כנטען על ידי התובע. למרות זאת, הדבר טרם עלה בידם בין השאר בשל עבירות הבנייה, כאמור.

4.         הנתבע 1 טען בכתב ההגנה כי הוא עמד ועומד בדין, בסירובו לחתום על הבקשה לרישום בית משותף שכן, הוצג מצג כוזב בבקשה ובתרשים שצורף לה שהועברו לחתימתו ע"י הנתבעים האחרים. הללו, אינם משקפים את מצב הבניין בפועל בהיעדר ביטוי לבנייה שבוצעה בניגוד להיתר, שהנתבעים האחרים והתובע, אחראים לה. כל עוד לא יוסרו העבירות, לא יהא בידו לחתום על הבקשה לרישום בית משותף.

            לפיכך ביקש לדחות את התביעה כנגדו. 

5.       לאחר שהוגשו הסיכומים מטעם הצדדים, הגיש הנתבע 1 בקשה למחיקת התביעה שכן, הוא נכון כיום לחתום על התרשים שצורף לבקשה לרישום בית משותף, משהוסרו עבירות הבניה בבניין. בכך, נסללה לדידו הדרך לביצוע הרישום והתייתר הצורך במתן פסק דין לגוף התביעה. מעיון בנספח לבקשה עולה כי התובע מתנגד לכך ולא הוגשה תגובתו ותגובת יתר הנתבעים לבקשה. בנוסף, לא צורפו לבקשה, מסמכים שיעידו על ביצוע הרישום משהוסרו עבירות הבנייה כטענת הנתבע 1.  

6.         הנתבעים 2 ו-3 טענו בכתב ההגנה שבצעו את הפעולות הנדרשות לביצוע הרישום בהעברת מלוא המסמכים הנדרשים לצורך כך לעו"ד מטעמם. למרות זאת, סוכלה האפשרות להשלמת הרישום, בשל סירובו של הנתבע 1 לחתום על הבקשה לרישום בית משותף. בנוסף טענו כי לפי מידע שנמסר להם מהנתבע 1 , התובע עצמו אחראי לעיכוב בהשלמת הרישום  בשל עבירות בנייה שבצע בבניין. לפיכך לדידם, התביעה הוגשה בחוסר תום לב ובהעדר ניקיון כפיים ודינה להידחות. 

            לטענתם, לא נגרם לתובע כל נזק בעיכוב הרישום ואין לחייב אותם בפיצוי מוסכם או בפיצוי כלשהו. למרות זאת אם יקבע כי התובע זכאי לפיצוי, על הנתבע 1 לשאת בו בשל סירובו לחתום על הבקשה לרישום בית משותף שעיכב את ביצוע הרישום. בהתאם לכך, שלחו הנתבעים 2 ו-3 הודעת צד ג' לנתבע 1.   

דיון והכרעה:

עבירות בנייה בבניין: 

7.         מהעדויות עולה כי הבניין, רווי בעבירות בניה לרבות שימוש חורג, בדירותיהם של כלל בעלי הדין. נכונים הדברים, בפרט בנוגע להכשרה למגורים ללא היתר של מחסנים וחניות שבבעלות התובע והנתבעים, כל אחד בחלקיו בבניין  ושימוש בהם, ללא היתר לשימוש חורג.  

8.         התובע, הודה בעדותו כי הוא שינה את המחסן והחניה למגורים (עמ' 8 שורות 25-32) . הנתבע 1 העיד גם הוא כי הוא נענה לבקשת התובע ממנו, לאפשר לו להעביר צנרת מים דרך מחסן שבבעלותו למחסן של התובע לצורך הכשרתו למגורים (עמ' 20 שורות 17-22).

             התובע, לא הציג במסגרת ראיותיו היתר לשימוש חורג במחסן ובחנייה ולא סתר את טענת הנתבעים לפיה הדבר נעשה ללא היתר כדין.

9.       לפיכך אני קובעת כי הוכח כי קיימת עבירת בנייה במחסן ובחניה שבבעלות התובע.     

10.        בדומה לכך, הוכח מעדותו של הנתבע 1 , כי קיימות עבירות בניה בדירתו בחלק העליון של הדירה (עמ' 18 שורות 26-27).